Menu Right

Responsive Full Width Ad

חדשים
חדשים
תוכן מרכזי
פופולרים
פופולרים

יום שלישי, 16 בפברואר 2016

כתבה: חברת ילדות של אור יוצאת נגדה ומוציאה את כל מה שלא ידענו על עברה של אור!

ציטוט מקיר הפייסבוק של Miri Voitkevich חברת ילדות של אור:

מתנצלת מראש - זה ארוך. והתלבטתי אם בכלל לכתוב את זה. הדיון המשפחתי הער שהתקיים אצלנו בבית בשישי האחרון (מייד תבינו למה) וההעמדה הפומבית הכללית של היום כבר מחייבת אותי להקיא את הכל החוצה. אני מכירה את אור אישית. היא ואני היינו חברות טובות, חברות טובות כמו שרק חברות ילדות יכולות להיות. כשהיא עלתה מארה"ב היא למדה איתי ביסודי ובמסגרת האינטגרציה מצאנו את עצמנו גם באותה הכיתה בחטיבה ובתיכון. למי שהוא נפגע אינטגרציה בתל אביב, החוויה הזו היא חוויה מגבשת, קשה ומעצבת. עם השנים הקשר האישי התרופף ונעלם אבל תמיד הייתה לי פינה חמה בשבילה. לפני כמה שנים, אור הייתה שונה. בשביל מי שנולדו בשכונת התקווה ויד אליהו ולא יצאו מגבולות ה"גטו" הזה, הילדה השמחה עם התלתלים והניחוח האמריקאי הייתה שונה וקוסמת. באירוע של חברה משותפת נפגשנו שוב אחרי המון זמן. האור שפגשתי הייתה עדיין שונה. אבל השוני והייחודיות הטבעיים של פעם, קיבלו צורה אחרת של "להיות שונה בכוח". לא ממש ייחסתי לזה חשיבות. אחרי הכל, אנחנו כבר לא בקשר. בערב הפתיחה של האח הגדול התרגשתי לראות אותה שם. הדבר הראשון שאמרתי בקול ולכולם היה שמדובר במישהי עם דעות חזקות (מבחינתי, על גבול האללה יסטור) אבל מה שבטוח - זו תהיה הדיירת עם הלב הכי רחב וטוב. שלא יהיה לה מתחרה בטוב הלב. מהערב הראשון הייתי בעדה. ושם זה גם נגמר. בניגוד לכל מי שנמצא בקבוצה הזו וששמח לאידה או אפילו שונא אותה וזה בא לו בטבעיות, אצלי האכזבה היא פי מיליון. אור שכחה שיש מצלמות בבית 24/7. שמה שאדם אומר בהדחה פומבית אחת לא מוחק או משכיח אמירות אחרות שלו שנמצאות בתוכנית. לאורך כל העונה עד כה, אני רואה את אור רוצחת את חברת הילדות שהייתה לי. אני רואה אותה עם אג'נדות פרו-מזרחיות ופרו-נשיות אבל רומסת את האג'נדות הללו מבוקר עד ערב (עד עכשיו מזעזעת אותי הצעקה שלה "פלורי אלקסלסי מבית שאן" - דווקא את משתמשת באלקסלסי? דווקא את משתמשת בבית שאן? אחרי כל המלחמות שלנו בגזענות בבית הספר נגד מזרחים ודרומים, דווקא את?? כמה מהר היית משפדת דייר אחר על שימוש במזרחיות של פלורי ובעיר המוצא שלה כדי לגמד אותה?). שימוש באוכל הוא השימוש בנשק הנמוך והשפל ביותר כלפי אדם. אני רואה אותה משתמשת באוכל נגד אדם אחר בבית ואח"כ מכחישה בלי למצמץ. וכן, רואה אותך. כמו שכולם ראו בזמן שאולי את חושבת שהמצלמות שוב מראות ג'קוזי. היום למדתי שגם יום הולדת של ילדה קטנה בת שנתיים היא נשק לגיטימי עבורך. את טוענת ששי חי הוא היחיד שבא עם מוטיבציה להרע ולפגוע. אבל את? עונה שלמה את היחידה שלא רק שופכת דם אלא גם רוקדת עליו. את טוענת לתפקיד הקדושה המעונה שנפגעה מכולם ובכל זאת את מנסה להשיג צדק. לא צדק, רק ארס. עוברת דייר דייר, הופכת אותם לעכברים מסוממים ומורעלים. מפלי ניאגרה של ארס את מסננת ומטפטפת כבר חודשיים שגורמים ל"כל האמת בפרצוף" להחוויר למולם. ואני יושבת המומה מרגע לרגע ושואלת את עצמי: לאן נעלמה לוחמת הצדק ללא חת שזכרתי מילדותי? בחשבון הנפש הפרטי שלי מול דמותך על המסך אני מצליחה להעלות בזיכרון רק מקרה אחד שבו לא ראינו עין בעין. מקרה ששונה משי חי אבל מאוד דומה רק באופן שאת מתנהגת. זה לא לעניין להזכיר את פרטי המקרה פה אבל היינו ממש משני צידי המתרס ולא הבנת את הגישה המתונה שלי. גם במפגש האחרון שלנו (למרות שעברו מאז איזה 20 שנה בערך) היה לך דחוף להזכיר את זה ולוודא שאני חושבת כמוך. כשאני עושה סיכום כללי אני מגיעה למסקנה שאת, היום (ואולי היית תמיד, מקווה מאוד שלא), אישה שחיה בעבר. ילדת החופש והמוסר שזכרתי מילדותי הפכה לאישה ממורמרת ומחפשת מטרות קלות. מתבייתת על מי שהגל גואה לכיוונו ואז נוטלת את הגה הדורסנות כלפיו. מה שקשה לך עם שי חי היא מה שהוא אומר אבל יותר מזה - איך שהוא אומר את זה. ברור לי שהוא היה נופל כפרי בשל לידיים שלך אם היה מנבל את הפה וצועק "יה אפס\ יה זבל" כמיטב הרפאטואר של העונות הקודמות. קשה לך להבדיל בין כנות ובוטות לבין התלהמות. בין ביריונות לבין מי שאומר את האמת שלו בלי צעקות וקללות. את פשוט לא מסוגלת. הבנתי את זה כשקפצת ראשונה להעמדה כללית להדחה במשימת האור והחושך. איך שי חי אמר, ובצדק? "למה להעמיד מול כולם כשאפשר לתקוע סכין מאחורי הגב בחדר האח הגדול?" אני שומעת אותך מקללת, מסיתה ומשקרת (גם על דברים שקרו בבית הספר שלנו. לדוגמא: את יודעת יפה מאוד שלא לימדו אותנו מעולם שערבים הם שטן. בכל זאת את אמרת את זה, תוכלי למצוא את הקטע בקלות בפייסבוק) ואת לא עייפה מזה. את לא מתעייפת. ואת זו שאומרת שרק הרשעים לא מתעייפים. עצוב לי לראות אותך על המסך. אני מנסה להימנע מזה - לשמור בכוח ולשווא על שרידי הזיכרון הטוב ממך ולא לקלקל את המעט הזה עם עוד דקת מסך רעלנית ממך. וזה על גבול הבלתי אפשרי. כואב עוד יותר לדעת שהיינו חברות כשאני רואה מול העיניים את מי את בוחרת לך לחברים, איך את עושה זאת ועל בסיס מה - על בסיס שנאה לחושב שונה ממך בלבד. רק דבר אחד מצער אותי יותר מכל - שאחרי שהאורות בבית האח הגדול יכבו, את תתקבלי בחוץ כאשת מוסר, חינוך וצדק - כל מה שאת מוכיחה לי שאת רחוקה ממנו דה פקטו - ואז, תוזמני לכל פאנל אפשרי ואאלץ לשמוע אותך ולגחך מרחוק.



אין תגובות

הוסף רשומת תגובה

Responsive Full Width Ad

Copyright © 2016 בלוג צבא האח הגדול, powered by Blogger.